עוגת היער השחור

כשהייתי ילדה, בעיר ילדותי, נתניה, לא היו הרבה בתי קפה, פחות או יותר זה הסתכם בקפולסקי וביטבתה.

תמיד כשישבתי עם אמא שלי בקפולסקי, היתה עוגה אחת שאהבתי להזמין.

עוגת היער השחור.

האמת, שהזמנתי אותה בכל מקום שהיינו בו. כי זו היתה העוגה שהכי אהבתי לאכול. אולי בזכותה אני אוהבת קצפת בצורה כל כך בלתי מוסברת, עד היום.

השנים עברו… קפולסקי נסגר (וכן, יודעת שנפתח שוב לאחרונה), יצאתי מגבולות נתניה, הכרתי קינוחים וטעמים חדשים, והאמת שכבר שנים שלא אכלתי את העוגה שהכי זכורה לי מהילדות ומהישיבות המשותפות עם אמא שלי האהובה בבתי קפה.

הכנתי גרסת טרייפל שלה (זוכרים שפרסמתי את המתכון שלה?), אבל לקח לי זמן להכין את הגרסה הקלאסית.

ההזדמנות להכין אותה, הגיעה לבסוף במפגש מיוחד עם אנשים שיקרים לי מאוד. הכנתי אותה כי היא סימלה הכל עבורי – את האהבה שלי לעוגות, כי מי שאני היום התחיל איתה, ואת האהבה שפיזרתי באמצעותה, כי זו הדרך שאני מכירה, להודות ולהוקיר את האנשים המיוחדים שליוו אותי במסע משמעותי שעברתי, וכך זכיתי שיאכלו ממעשה ידיי. אז זו קצת כמו סגירת מעגל עבורי .

גם לכם יש עוגה כזו, שזכורה לכם במיוחד מהילדות?

בינתיים, אם אתם חובבי שוקולד וקצפת כמוני, קבלו את המתכון המלא וגלו את כל הסודות להכנת עוגת היער השחור המושלמת בבית.